דברים תשפ"א

"ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו"

רש"י מפרש "בואו ורשו- אין מערער בדבר, ואינכם צריכים מלחמה"

שני הביטויים בדברי רש"י ("אין מערער בדבר", "אינכם צריכים מלחמה") מתאימים לשני מובנים הכלולים בחלקו הראשון של הפסוק- "ראה נתתי לפניכם את הארץ":

נתינת ארץ-ישראל לבני-ישראל על ידי הקב"ה כוללת שני חלקים:

א) נתינה עקרונית וחוקית- העברת הבעלות החוקית על הארץ מידי אומות כנען לידי בני-ישראל (כלשון רש"י בתחילת פירושו על התורה: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו... נטלה מהם ונתנה לנו");

ב) נתינת הארץ בפועל- גירוש האומות מהארץ והנחלתה לבני-ישראל בפועל.

ולכן מתייחסים שני הביטויים בדברי רש"י כאן:

א) "אין מערער בדבר"- איש לא יערער על התוקף החוקי של העברת הבעלות על הארץ לבני-ישראל;

ב) "ואינכם צריכים מלחמה"- איש לא ינסה למנוע את כניסתם והתנחלותם של בני-ישראל בפועל, שכן האומות יתפנו מיוזמתן מפני בני-ישראל.

(ליקוטי שיחות חל"ד)

*תשעה באב*

הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן בית המקדש הראשון והשני. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות שמדרבנן, והוא נוהג החל מהלילה.

יום זה הוא גם יום לידתו של משיח. בביאת המשיח, יהפך תשעה באב - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.

במשנה נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום:

* בליל תשעה באב עם ישראל בכה על דברי המרגלים, ונגזר שלא יכנסו לארץ ישראל.

* בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.

* בית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים.

* טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.

* חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו.

*מנהגי תשעה באב*

ביום זה נהוגים מנהגי אבל, ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל (לובשים נעלי בד או גומי) ותשמיש המיטה.

* יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.

* בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.

* קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.

* קוראים 'איכה'.

* נטילת ידיים רק עד קשרי האצבעות.

* אין מברכים "שעשה לי כל צורכי" עד למחרתו.

* נתינת 'אגרא דתעניתא' דמי הסעודות שנחחסכו בגלל התענית - נותנים הכסף לצדקה.

* במוצאי הצום נוטלין את הידיים ג' פעמים לסירוגין בלא ברכה.

* ב-י' באב עדיין אין אוכלים בשר ואין שותים יין וכל הדברים הנהוגים בתשעת הימים עד חצות היום.

*לימוד תורה בתשעה באב*

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.

את לימודי החת"ת והרמב"ם של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

סעודה מפסקת מותר לאכול עד השקיעה.

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת דברים

שבת חזון

כניסת שבת: 19:26

צאת שבת: 20:28

פרקי אבות: פרק ג'

צאת הצום: 20:16