הנהגות ומנהגי חודש אלול

איחולי "כתיבה וחתימה טובה".

אמירת "לדוד ה' אורי"

מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור "לדוד ה' אורי. למנהגינו מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני.

הוספה באמירת תהילים

מא' אלול עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי תהילים לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ.

מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום.

לבד מתקנה זו - *בחודש אלול מרבים באמירת תהלים*. אדמו"ר הרש"ב אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים.

תקיעות

במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים].

ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות.

בדיקת תפילין ומזוזות

בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: "אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם".

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת תשל"ד בהמשך למבצע מזוזה שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף "שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א".

הרבי הבהיר, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי "בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין", ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

סליחות

בחודש אלול נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב בלקוטי תורה: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך".