הסיכון שבהגיון- פרשת משפטים

לאחר שבפרשה הקודמת קראנו על מתן תורה ומעמד הר סיני, מגיעה פרשת השבוע ומתחילה לפרט את הוראות ומצוות התורה, וכיצד עלינו להתנהג כיהודים.

עיקרה של הפרשה, ששמה 'משפטים', עוסקת בדיני המשפט העברי. ענישת גנבים ורוצחים, דיני מזיק וניזק, עבדים, צורת התנהלות בתי הדין ועוד.

רובם של דינים אלו הגיוניים ומובנים בשכל אנושי, ולכאורה אינם צריכים לציווי מיוחד מאלוקים. מדוע בחרה התורה שלא לציין מיד מצוות מהותיות הנוגעות בבסיסו של העם היהודי, ופתחה דווקא בדינים ומשפטים שהיינו מגיעים אליהם בכוחות עצמנו? יתרה מכך: בשביל מצוות אלו, לכאורה, לא היה צריך את מעמד הר סיני המופלא.

מחיבור סיפור מתן תורה לדיני המשפטים ההגיוניים אנו למדים מסר עצום:

שמירת חוקי האדם וזכויותיו לא יכולה להתבסס על השכל שלנו. ההיגיון יכול להיות משוחד ויכול להשתנות. כאשר אנו שומרים על חוקים אלו כי כך ציווה אלוקים במתן תורה, רק אז ניתן להיות בטוחים כי שמירת משפטי האדם תהיה בהתאם לדרך הנכונה.

(עפ"י לקוטי שיחות טז, עמ' 242)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה כפר-חיים

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת משפטים

שבת מברכים חודש אדר א'

תל אביב

כניסת שבת: 16:51

צאת שבת: 17:49

ירושלים

כניסת שבת: 16:30

צאת שבת: 17:47