בתוך דברי יהודה ליוסף בתחילת פרשתנו, אמר יהודה "ואל יחר אפך בעבדך". ופירש רש"י מכאן אתה למד שדבר אליו קשות.
ולכאורה הדברים טעונים ביאור, מדוע התחיל יהודה *מיד* לדבר קשות, הרי היה יכול להתחיל ב"רכות", ואם לא יפעלו דבריו אז ידבר קשות?
אך הטעם מובן בפשטות, כי אם היה מדובר על ענין חיצוני שאינו נוגע כל כך, אז יש מקום לעבוד עם חשבונות ובדרכים המקובלות בשכל, אך כשמדובר בדבר הנוגע בנפשות ממש, "ונפשו קשורה בנפשו", אין עושים חשבונות ומתחילים מיד לעבוד עם כל התוקף. וכמאמר העולם "אז עס טוט וויי- שרייט מען!", כשכואב צוכקים, אף אם הצעקה לא תשנה מאומה.
ומכאן אתה למד גם בנוגע אלינו, כשכמדובר בחינוך הילדים, להציל אותם מסכמות רוחניות, צריכים להתחיל מיד לעבוד בכל התוקף ועם כל הכוחות, ולעסוק במסירות נפש להציל את נפשו של הילד, ובלי חשבונות ושיקולים שכליים.
שבת שלום
הרב ינאי רונן
בית חב"ד גוש מחי"ה כפר-חיים
www.chabadkfarchaim.com
שבת פרשת ויגש
כניסת שבת: 16:19
צאת השבת: 17:18
Comments