מטות תשע"ט

וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן, הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. וַיֹּאמְרוּ: אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. בקשה זו של בני גד ובני ראובן תמוהה ביותר, לכאורה, ותמוהה כפליים העובדה שמשה הסכים לבקשתם: הלוא בכמה וכמה פסוקים בהם מבטיח ה׳ למשה את כניסתם של ישראל לארץ ישראל, הוזכרה ארץ כנען בלבד - השטח שמעברו המערבי של הירדן. כיצד אפוא רצו בני גד ובני ראובן להתיישב ב״עטרות״ וב״דיבון" שבארץ סיחון ועוג, שהיתה בעבר הירדן המזרחי? הרי בכך הם מותירים עצמם מחוץ לארץ? גם העובדה ששבטים אלו היו בעלי מקנה רב אין בה כדי להסביר את בקשתם. וכי בשביל טובת המקנה יוותרו על טובתם האמיתית ועל טובת נשיהם וטפם - בוויתור על הכניסה לארץ ישראל?! אלא - מסביר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: בהבטחה קדומה יותר ב״ברית בין הבתרים״ (ההבטחה הראשונה על ירושת עם ישראל את ארץ ישראל) הבטיח ה׳ לאברהם ואמר לו: ״לזרעך נתתי את הארץ הזאת .. את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני...״, והולך ומונה עשר אומות. שבע מתוכן כבשו ישראל בצאתם ממצרים והשלושה הנותרים עתידים להיות ירושה לעתיד, בבוא הגאולה. כוונתם של בני גד ובני ראובן היתה לזרז את ירושת הארץ השלימה והמורחבת, על ידי שיתיישבו כבר עתה, בכניסה הראשונה לארץ, גם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג המהווה חלק מאותן שלוש ארצות שהובטחו לעתיד. זו גם הסיבה שמשה אכן הסכים לכך, הוא ראה בהתיישבות זו הכנה להתיישבות השלימה בזמן הגאולה. "התנחלות״ זו העניקה מימד אחר לכל אותה כניסה ראשונה לארץ, וקירבה אותה יותר לכניסה השלימה, הסופית, בבוא הגאולה. (עפ"י "פניני גאולה בפרשיות השבוע" על שיחת ש"פ חוקת ה'תש"נ) שבת שלום הרב ינאי רונן בית חב"ד גוש מחי"ה

הכתובת לכל עניין יהודי www.chabadkfarchaim.com שבת פרשת מטות הדלקת נרות: 19:20 צאת השבת: 20:23