סיפור לפרשת וירא תש"פ

הכנסת אורחים. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. מסביר רש"י שאברהם ישב פתח האהל. לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו. בזכות הכנסת אורחים ר׳ אליעזר וזוגתו לא נפקדו בילדים. פרנסתם הייתה מצויה אמנם בשופי, ולא חסר להם דבר, אך הם לא זכו לפרי בטן. הם היו ידועים כמכניסי אורחים גדולים. לפרנסתם היו מסתפקים במועט, ואת רוב הונם היו ״מבזבזים״ על מצות הכנסת אורחים. מדי שבת בשבתו היו יוצאים שליחים מיוחדים בפקודתו של ר׳ אליעזר לחזר אחרי עוברי אורח ולהכניסם לביתו. כך, מדי שבת היו סועדים על שולחנו קרוב לשלושים אורחים, ורבים מהם היו נשארים ללון בביתו. פעם, ביום שבת קודש, לאחר הסעודה השנייה, נכנס הביתה אורח עני, בידו מקל ועל גבו תרמיל. האורחים ששהו בבית באותה שעה תמהו: ”כיצד מופיע אורח באמצע השבת ביישוב קטן זה? מן הסתם הגיע ההלך ממרחק בשבת עצמה, ועבר על איסור שבת לצאת מחוץ לתחום שבת! לפנינו אדם המחלל שבת בפרהסיה!”. אולם ר׳ אליעזר לא בייש את העני, לא גער בו ואף לא חקר אותו. אדרבה, הוא ניגש מיד לשרתו והגיש לו כוס כדי לקדש על היין, ואף כיבדו במנה ראויה ודשנה לסעודת השבת. אם לא די בכך, מיד אחרי הסעודה הציע ר׳ אליעזר לאורח מיטה ללון בה. בסעודה שלישית שוב כיבד ר׳ אליעזר את האורח העני, והגיש לו בעצמו את סעודתו. האורחים החלו גוערים ומצערים את בעל הבית: ״הייתכן? לכבד יהודי מחלל שבת? אפילו אברהם אבינו, גדול מכניסי האורחים, דאג שמיד בתום הסעודה יברכו אורחיו ברכת המזון, ומי שלא הסכים מרצון ־ היה אברהם מכריחו...״. שמע ר' אליעזר את טענותיהם הקשות, נכנס לחדר צדדי ופרץ בבכי. אך כשנזכר שהאורח יושב לבדו בין שאר האורחים, הרהר בלבו שמא אין הוא מרגיש בנוח בחברתם. מיד חזר לחדר האורחים והמשיך לכבד את האורח במשנה תוקף. נשאר האורח ללון אצל ר׳ אליעזר גם במוצאי שבת, ורק ביום ראשון פנה לדרכו. בעל הבית ליווה אותו לדרכו, ולא הזכיר לו מאום על אודות חילול השבת. צעדו השניים יחדיו, ולפתע אמר האורח האלמוני לר׳ אליעזר: ״דע לך שאני הוא אליהו הנביא! מן השמים שלחו אותי כדי לנסותך! זכות זו, שעמדת בניסיון ולא ביישת את אורחך, תעמוד לך, ובקרוב תזכה לבן שיאיר את עיני ישראל״. ״כשיהיה הילד בן שנתיים וחצי״, המשיך אליהו הנביא, ״עליך למסור לו את הדברים הבאים: ה׳ אלקים, אלקי השמים והארץ, ממנו תירא, ומשום בריאה בעולם לא תירא מבלעדיו יתברך״. ברכתו של אליהו הנביא התקיימה, וכעבור זמן נולד לו בנו יחידו, הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב. ("הפרשה החסידית", מעובד על פי ספר השיחות, תרצ״ז, עמי 161. תש״א, עמ׳ 43.) שבת שלום וחורף בריא הרב ינאי רונן בית חב"ד גוש מחי"ה הכתובת לכל עניין יהודי www.chabadkfarchaim.com שבת פרשת וירא הדלקת נרות: 16:19 צאת השבת: 17:19