סיפור לפרשת וישלח תש"פ

בפרשתנו, יעקב שולח מנחה לעשו, ומה אומר על כך עשו? וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ. מסביר רש"י: עשו דבר בלשון גאוה "יש לי רב" יותר ויותר מכדי צרכי. מכתב שנשכח אביגדור, הגביר העשיר מברודי, נכנס לחדרו של הבעל שם טוב והניח על השולחן ערימת מטבעות זהב. ״הבאתי תרומה לעניים", אמר בחיוך מלא שביעות רצון עצמית. הצדיק הביט באיש הגאוותן הניצב מולו, ושאל: "כיצד אוכל להודות לך על תרומתך הנדיבה?״. "אין צורך. לא חסר לי דבר. בבעלותי שדות, יערות ובתים, וגם כסף וזהב לרוב״. ״אולי תרצה שאעניק לך ברכה?״, הציע הצדיק. ״איזו ברכה ברצונך לקבל?״. "יש לי עושר, כבוד, משפחה נהדרת. כולם בריאים ושלמים. איני זקוק לברכה", השיב הגביר בזחיחות דעת. הצדיק האזין לדבריו היהירים של אביגדור ונאנח בכאב. ״אם אינך זקוק לעזרתי, אבקש אני את עזרתך״, אמר לבסוף. ״התוכל למסור מכתב לר׳ צדוק, ראש ועד גמילות חסדים בעירך?״. "כן, בוודאי״, השיב הגביר. הצדיק טבל נוצה בקסת, כתב שורות אחדות, והכניס את הדף למעטפה. אביגדור נטל את המכתב ועזב באטימות את החדר. * בעת נסיעתו לביתו הרהר בעסקיו הפורחים, והביקור בבית הצדיק פרח מזיכרונו. המכתב נשאר בכיס המעיל, ולא הועבר ליעדו. * חלפו שנים. הגלגל התהפך. שריפות, שיטפונות, נוכלים. האסונות נחתו עליו זה אחר זה, ומרכושו הרב לא נותר זכר. הגביר היהיר הפך למקבץ נדבות. באחד הימים בדק את כיסי מעילו הישן, תר אחר חפצים בעלי ערך שיוכל למכור בשוק תמורת פרוטות אחדות שיעזרו לו להתקיים. לפתע גילה את המעטפה, עליה התנוסס שמו של הנמען, ר׳ צדוק, הממונה על ועד גמילות החסדים בברודי. בבת אחת צף בזיכרונו הביקור בבית הבעל שם טוב, ולחייו הוצפו סומק. דמעות כאב החלו לזלוג על לחייו. הצדיק הציע לו ברכה, והוא, ביהירותו הרבה, טען שלא חסר לו דבר, וכוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה. כעת הוא אביון חסר כל, המוכר את שארית חפציו כדי לקנות לחם לילדיו הרעבים. גאווה ריקה... לו היה מבקש ברכה, ייתכן שהכול היה אחרת״... ׳לפחות אמסור את המכתב לד צדוק', אמר לעצמו, ונאנח. אביגדור יצא מביתו העלוב וצעד ברחובות העיר ברודי, שקוע בהרהוריו. ׳ר' צדוק? מיהו האיש? האם פגשתי אותו בעבר? השם לא נשמע מוכר משום מה... כיצד אמצא אותו?'. לקראתו צעד אחד ממכריו. ״אולי מכיר הינך את רי צדוק, הממונה על ועד גמילות חסדים?״, שאל אביגדור. "ר' צדוק? בוודאי! מי לא שמע על עלייתו המהירה? הרי רק הבוקר מינו אותו לראש הועד!״. ״הבוקר?״ נדהם אביגדור, ״ובמה עסק עד עתה?״. ״האיש היה עני מרוד״, סיפר המכר. ״לפרנסתו עסק במלאכת החייטות, אבל גורלו לא האיר לו פנים ורק מעטים הזמינו אצלו בגדים. לפני שנים מספר הזמין אצלו בעל אחוזה עשיר מדים למשרתיו. עבודתו של החייט מצאה חן בעיני הפריץ, והוא החל להזמין אצלו בגדים דרך קבע, ואף פרסם את שמו בין ידידיו. עם הזמן כישרונו של החייט התפרסם בכל הסביבה, ועשירים רבים החלו להזמין אצלו חליפות יוקרה. שמעו הגיע אפילו לצבא, ור׳ צדוק קיבל הזמנה משתלמת, תפירה של אלפי מדי חיילים. מחייט עני הפך האיש לעשיר גדול. אבל, למרות עושרו אינו מתגאה כלל, וליבו הרגיש ער לכאבם של העניים. לאחרונה התנדב לסייע לועד גמילות החסדים, והיום מונה לראש הועד . ״היכן אוכל למצוא אותו?״, המשיך לשאול אביגדור. ״לפני דקות אחדות ראיתי אותו בבית הכנסת, מאזין לבקשותיהם של עניים ונזקקים״, השיב המכר. אביגדור שם פעמיו אל בית הכנסת. ”לפני למעלה מעשר שנים מסר לי הבעל שם טוב מכתב הממוען אליך, ומשום מה שכחתי להעביר אותו אליך׳’, התנצל בביישנות, ומסר לר׳ צדוק את המעטפה. ר׳ צדוק קרא את השורות הכתובות על הנייר המצהיב. ״אביגדור, מוסר המכתב, היה בעבר עשיר גדול, אך בגלל גאוותו ירד מנכסיו, והיום הוא חסר כל. לאחר שאיבד את רכושו, למד אביגדור את הלקח ולא יתגאה עוד. אם תיתן לו כסף, ההצלחה תשוב להאיר לו פנים, והוא ישוב למעמדו הקודם. וזה לך האות כי דברי אמת - אשתך הרה, והיום היא תלד בן”. אך סיים ר׳ צדוק את קריאת המכתב, פרץ לבית הכנסת יהודי נרגש ובישר: ”אשת ר׳ צדוק ילדה בן זכר!...”. ר׳ צדוק נפעם מרוח הקודש הגלויה, ועזר לאביגדור לשקם את עסקיו. אביגדור התעשר מחדש ולא התגאה עוד. (מעובד על פי שיחות לנוער, חלק ז, עמ' 1162.) גאולה בפרשה ״ומזה מובן שבימינו אלה ממש צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש ־ היינו שיושבים יחד עם הקב״ה (״ישראל וקוב״ה כולא חד״) ב״שולחן ערוך״ לסעודת הנישואין, הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר״ (משיחות ש״פ וישלח, ט״ז כסלו ה'תשנ״ב) שבת שלום וחורף בריא הרב ינאי רונן בית חב"ד גוש מחי"ה הכתובת לכל עניין יהודי www.chabadkfarchaim.com שבת פרשת וישלח הדלקת נרות: 16:15 צאת השבת: 17:18