פעם התארח אצל גביר העיירה, עני גס-רוח שלא הפסיק לאכול ולשתות. בסיום הארוחה, אחרי כמה וכמה מנות דשנות, מילא האורח כוס יין וטבל בה פרוסת חלה שספגה את כל היין ואכל אותה, וכך עשה כמה פעמים, מילא כוסות יין בזו אחר זו, רוקן אותם לתוך פרוסות חלה ואכלם.
חרה הדבר למארח, אבל הוא לא רצה לפגוע בעני באמירה ישירה ובוטה. אמר לו בעל-הבית: מדוע משה רבנו היה צריך לעשות נס ״ולקרוע״ את ים-סוף? הרי הוא היה יכול לומר לבני ישראל לקחת חלות ולהטביל אותם בים־סוף וממילא יתייבש הים?!
ענה לו העני, בעודו מכניס לפיו פרוסה נוספת ספוגה ביין: כנראה שכח כבודו שקריעת ים סוף הייתה בפסח...
הגאולה שבפרשה
השבוע נקרא את פרשת בשלח, ׳פרשה טעונה׳ המלאה במאורעות מרכזיים בחיי עם ישראל. ׳פרשת המן׳ ומלחמת עמלק הם רק שתי דוגמאות לריבוי העניינים המופיעים בפרשה, שבמרכזה ניצב לו סיפור קריעת ים סוף ושירת הים, שעל שמה נקראת השבת הנוכחית בכל תפוצות ישראל בשם: ״שבת שירה״. קריעת ים סוף היא ״המסמר״ האחרון בסיפור יציאת מצרים, היא זו שהביאה לשלימות הגאולה ולהרגשת החירות של בני ישראל מהרודף המצרי.
עולם הדרש פותח לנו צוהר להבין את אשר התרחש בעת חציית בני ישראל את מימי הים. המדרש מספר שכאשר עברו בני ישראל את הים, היו תינוקות שהחלו לבכות בכי תמרורים, אמותיהם (שלא היו מצוידות במטרנה...) פשטו את ידם לעבר חומות המים האדירות שנצבו לצידם ושלפו משם״... לא פחות ולא יותר, תפוחים, רמונים ושאר פירות מתוקים, ובכך השתיקו את בטנם המקרקרת של התינוקות. זאת ועוד, מוסיף המדרש, שעם ישראל לא היה זקוק לשום עשיה של ממש ״אלא מי שהיה מהרהר בלבו דבר ו(מיד) הוא נעשה״.
וכאן נשאלת השאלה, מי צריך את זה? ידועים דברי הר״ן בדרשותיו ש ״לא עביד קוב״ה ניסא למגנא״ - הקב״ה לא עושה ניסים לחינם, בכל נס ונס שהקב״ה עושה - יש צורך, טעם וסיבה. לשם מה עשה הקב״ה ניסים שכאלו, כאן ועכשיו? אמנם, קצת לא נעים שתינוקות בוכים, קצת לא נוח שהבטן מקרקרת... אבל מכאן ועד שינוי מעשה בראשית וסדרי הבריאה, הדרך עדיין ארוכה!
השאלה מתחזקת, לאור דברי התוספות (ערכין טו,א) בני ישראל לא חצו את ים סוף לרוחבו-מעבר לעבר, כי אם הם חצו אותו לאורך! הם נכנסו לים מצד אחד ויצאו... בדיוק באותו צד (!) כמה קילומטרים צפונה!
וזאת מדוע? המצרים היו מאחוריהם, מימינם ומשמאלם, ולכן הם היו חייבים לרדת לים. לאידך, לחצות את הים מעבר לעבר גם לא היה בא בחשבון משום שעדיין לא הגיע זמנם להגיע לארץ ישראל.
אלא, שכאן ׳שואל הבן׳ לשם מה בכלל עשה הקב״ה נס כל כך גדול עד־כדי־כך שחז״ל אומרים עליו שהוא כביכול ״קשה״ לקב״ה? האם אין דרך אחרת להכות את הרודפים (זוכרים את החלות..)? האם אי אפשר לחסלם חיסול ממוקד כמו במכת בכורות ?
שאלה דומה נוכל לשאול על ייעודי הגאולה האמיתית והשלימה. ישנם יעודים שמובנים ומוסכמים על כולנו ־ כמו שלום עולמי, ביטול שעבוד מלכויות, שיבת עם ישראל לארצו ועוד. ישנם, מנגד, יעודים שנראים סתמיים ומיותרים, בואו ונקח לדוגמא את הפסוקים הבאים:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע (עמוס ט, יג). או לדוגמא את דברי הגמרא: ״עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת [עוגות וכלי משי].. עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר: ״הרה ויולדת יחדיו״. (שבת ל; לב) ועוד ועוד.
האם הגידול העל טבעי של פירות במהירות הבזק או ״החקלאות האופנתית״ שבצמיחת חליפות ושמלות, באמת הכרחית? זה אמנם מרשים, ובוודאי מועיל (מחירי המזון והביגוד צפויים לרדת דרסטית...), אבל האם זה נחוץ ?
לכאורה, אם הגאולה היא גילוי אלוקות, ״גילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי״ - האם אין זה בסתירה לחיים כה גשמיים המרוכזים בבגדי משי ומזון (פירות) בגודל משאית?
הדבר יובן עם משל קטן (שבעז״ה יקרה לכל אחד מאיתנו...)
משל לאיש פשוט שזכה ביום בהיר אחד בהגרלת הלוטו בחמש מאות מליון שקל. אמנם הוא זכה בכסף, בהרבה כסף. אך ביחד עם הזכייה הוא זכה בעוד כמה דברים... פתאום אנשים מתייחסים אליו אחרת, באים להתייעץ איתו, מתחנפים, מתעניינים בדעותיו ובהדרכותיו, ולפעמים אפילו יש לו באמת עצה טובה.
מה קרה? האם ביחד עם הכסף הוא קיבל ממפעל הפיס גם שכל? ברור שלא. אלא כשהאדם מקבל במקום אחד - הדבר משפיע עליו בכל התחומים.
על־דרך־זה היה (ויהיה) המצב בשעת קריעת ים סוף (ובגאולה העתידה): כיון שהעולם היה מחובר לחלוטין עם האלוקות, לכן אוטומטית הדבר השפיע על כל רבדי הקיום שבעולם, גם הגשמיים ביותר, שיהיו ברמה הגבוהה ביותר. כך גם בגאולה, האלוקות תשרה ותתאחד עם העולם במלוא העצמה והתוקף (שלימות דירה בתחתונים) והדבר ישפיע על כל חלק וחלק בעולם ובקיום האנושי להיות הכי טוב שרק אפשר, ואזי גם הפירות והגידולים יהיו ברמה אחרת לגמרי.
ולאור האמור מסתבר שלא מדובר על עוד הבטחות וייעודים, אין כאן נס נוסף שעושה הקב״ה. דברים נפלאים אלו יהיו תוצאה טבעית מהגילוי האלוקי הנעלה שיהיה בימות המשיח.
והמסר אלינו: אם אנו רוצים שפע גשמי בכל רבדי החיים, עלינו לגלות בתוכנו את האושר הרוחני הטמון בנו, את הקשר האיתן שלנו לאלוקות, תורה ומצוותיה, ובכך נגלה את העושר האינסופי שהקב״ה יכול להציע!
שבת שלום וחורף בריא
הרב ינאי ודורין רונן
בית חב"ד גוש מחי"ה הכתובת לכל עניין יהודי
www.chabadkfarchaim.com
שבת פרשת בשלח
שבת שירה
הדלקת נרות: 16:57
צאת השבת: 17:58
top of page
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולכתשובה לשאלתו מביא רש"י את דברי רבי יצחק: "משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים' - שאם יאמרו אומות העולם לישראל: ליסטים אתם,...
0
הסיבה לשמחה הגדולה של הילדים, היא בגלל שהשמחה בשמחת תורה אינה קשורה בלימוד התורה. אם השמחה הייתה מתבטאת דרך לימוד התורה, היה מקום לומר...
0
בחג הסוכות ישנן כמה מצוות מיוחדות, אך המצווה המרכזית, שעל שמה גם נקרא החג, היא מצוות הישיבה בסוכה. למצוות הישיבה בסוכה ישנן מעלות...
0
bottom of page
Comments