פרשת דברים ותשעה באב תשע"ט

פרשת דברים המילים הראשונות של הפרשה — "אלה הדברים אשר דבר משה" מתפרשות כמו קריאת התפעלות: ״אלה הדברים!״ כמו שקוראים בצעקה ״הביטו״, כאשר פוגשים במשהו חדש או שונה. התורה באה ללמדנו, כי יש להביט תמיד על דברי התורה כמשהו חדש ומלהיב, כאילו גילינו היום דבר חדש שלא ידענו עליו אתמול. כפי שחכמינו אומרים ״בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" אולם, כדי לממש דרישה זו, נדרש לא פחות מנס. שכן, כדי להתלהב מידי בוקר מדבר שהוא כבר די מוכר, או לאמץ בכל יום גישה חדשה ביחס לרעיונות שכבר הובנו כהלכה -נדרש לא פחות מנס אישי, ״שינוי הטבע״. כדי לסייע לנו לחולל את הפלא הזה, ה׳ נתן לנו את מתנת השינה. במבט ראשון, השינה נראית כבזבוז זמן מוחלט. שכן, כיצד המטרה של הבריאה מתבצעת כאשר מישהו שוכב במיטה? הרי מוטלת עלינו משימה לשפר את העולם, ולמה להעביר חלק משמעותי מהיום ללא פעולה? אך לאמיתו של דבר, הצורך בשינה הוא לשם מטרה חיובית; אחרי שנת-לילה, התחושה היא כמו אדם חדש המסוגל להשתחרר מהמחשבות של אתמול. לכן, כדי ש״הדברים אשר דבר משה״ — "יהיו בכל יום כחדשים״ — ה' בנה בתוכנו מערכת התנהגות שעושה את הנס של שינוי הטבע יותר קל. (עפ"י חומש קול מנחם משיחת ש"פ דברים תש”נ) תשעה באב השבת יחול תשעה באב. המפגש של התאריך הקשה ביותר בלוח השנה היהודי עם יום השבת מזמין התייחסות מיוחדת. כי לחבירת יום טעון כל כך עם יום של שמחה וגאולה חייבת להיות משמעות לא שגרתית. תשעה באב, כידוע, נקבע כיום צום, אבל וצער על שורה של אסונות שפקדו את עמנו ביום זה. החל מחטא המרגלים שהביא למות דור שלם במדבר, חורבן ירושלים ושריפת בתי המקדש, ועוד צרות שאירעו במהלך ההיסטוריה. לעומת זאת יום השבת, הוא יום שמח, בו מאיר בעולם בזעיר-אנפין אור הגאולה. לכן ההלכה אוסרת לצום ביום זה והצום נדחה למחרת י' באב. תורת החסידות מגלה לנו, כי תשעה באב בפנימיותו טומן סודות נעלים מאוד שיתגלו בגאולה ולכן הוא יהפוך אז ליום שמחה. סודות אלו אינם נדחים כמו הצום, משום שהם אינם מהווים סתירה לקדושת השבת. מהותו הרוחנית של תשעה באב עומדת בעינה גם כשהוא חל בשבת. בדרך כלל, בהיותנו עסוקים בצום ובצער, אנו לא שמים מספיק דגש על המהות הפנימית של היום. אולם השבת, כאשר תשעה באב מאיר רק במובנו הרוחני, זו הזדמנות נפלאה להעמיק במהות הפנימית של החורבן. * חז"ל מסבירים כי בעומק החורבן טמונים זרעי הגאולה. וכמו שאומרים חז"ל: "בתשעה באב נולד מושיען של ישראל". כלומר, שבאותם רגעים של החורבן החל תהליך הגאולה. ביטוי מדהים לעומק הפנימי של תשעה באב אפשר למצוא בסיפור המופיע במקורות על חיילי נבוכדנצאר שנכנסו לקודש הקודשים בעת החורבן וגילו את הכרובים כשפניהם איש אל אחיו – סמל ליחסי האהבה והקרבה השוררים בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל. בהקשר הזה, הזכיר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את התמיהה, כיצד אִפשר הקדוש-ברוך-הוא את חורבן הבית – הלוא נכתב שהוא מקיים בעצמו את כל המצוות ומעשה כזה נוגד לכאורה כמה וכמה איסורי תורה מפורשים: אסור להרוס מקום קדוש, אפילו אבן אחת ממנו ובכלל אסור להשחית? הרבי הסביר כי למעשה יש רק דרך אחת להתיר הריסת מקום קדוש – כאשר זה הכרחי לשם בניית מקום גדול, מרווח ומפואר יותר. אם כן, מוכרחים לומר שההיתר לחורבן היה כי הוא נועד להביא לבניית את בית המקדש השלישי – בית שיהיה קדוש ומפואר יותר מן הראשון והשני, ובעיקר יהיה בית נצחי שיחזיק לעד ולעולמי עולמים. * בשבת מאיר בעולם אור רוחני מעין זה שיהיה בגאולה. בכלל, כינויה של הגאולה הוא 'יום שכולו שבת'. לכן כאשר חל תשעה באב בשבת, זו שבת שמחה כפליים. הפן החיצוני המצער של היום מתבטל ונשאר בו רק העומק הפנימי החיובי, שמעצים את מימד הגאולה שמאיר בכל שבת. מסיבה זו, מבקש הרבי בעיתוי כזה להרבות ככל האפשר בשמחה ובכל מה שיכול להוסיף בעונג שבת (כמובן, בכפוף לכללי ההלכה). הקריאה להתייחס לשבת זו כאל שבת של רינה ושמחה נשמעה במיוחד בדורנו, משום שככל שאנו הולכים וקרבים אל הגאולה השלמה – מאיר יותר בעולם אור הגאולה ומאפשר לעומקם של הדברים להתגלות לעין כול. הבה נתאחד כולנו בשבת זו, נרבה בשמחה ובעונג, מתוך אמונה וביטחון שהצום יידחה לגמרי, כי כבר נחגוג את היום כולנו יחד עם הרבי משיח צדקנו בירושלים הבנויה, בבית המקדש השלישי. שבת שלום הרב ינאי רונן בית חב"ד גוש מחי"ה הכתובת לכל עניין יהודי www.chabadkfarchaim.com (באם חס ושלום משיח עדיין לא יתגלה עד אז, הרי שההלכות הבאות יהיו רלוונטיות: השנה התאריך 'תשעה באב' יוצא בשבת, אבל הצום נדחה למוצאי השבת. חשוב לדעת, שבשבת לא צמים! על השבת נאמר בתורתנו הקדושה 'וקראת לשבת עונג'. לכן אנחנו מכבדים את השבת ולא צמים ביום זה. אם נדייק יותר: הצום נדחה למוצאי שבת. עם זאת, את הצום אנחנו מכניסים בפועל עוד לפני צאת השבת, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מתי מתחלף היום, ולכן אנחנו מתחילים את הצום קצת לפני שקיעת החמה, בזמן שאת השבת אנחנו מוציאים רק אחרי צאת הכוכבים.) שבת פרשת דברים שבת חזון הדלקת נרות: 19:09 כניסת הצום: 19:30 צאת השבת: 20:10 צאת הצום: 19:57