פרשת וארא תשפ"א

"והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב"

מכך שהתורה מזכירה את ההפלייה בין ישראל ובין המצרים לראשונה במכת ערוב, נראה שעל פי פשוטו של מקרא פגעו שלוש המכות הקודמות- דם, צפרדע וכינים- גם בבני ישראל.

והרבי מליובאוויטש מקשה על כך: אם אמנם פגעו שלוש המכות הראשונות גם בבני ישראל- כיצד היה פרעה צריך להסיק מהן שעליו לשלח את בני ישראל?

והרבי עונה, שבמכות אלו היה הכרח מיוחד שלא להפלות לטובה את בני ישראל, ולכן לא היה בכך כדי לגרוע מהשפעתן על פרעה:

במכת דם ובמכת צפרדע- עיקר המטרה היה להכות את הנילוס, יראתם של מצרים; ולכן היה הכרח שמכות אלו יפגעו בכל חלקי הנילוס - גם בארץ גושן, מקום מושבם של בני ישראל (שאם לא-כן היה פרעה חושב שאותו חלק של הנילוס שלא לקה חזק יותר, ח"ו, מהקב"ה).

ובדומה לכך- במכת כינים: מטרתה של מכה זו היתה כדי להביא את החרטומים לידי הכרה בכך ש"אצבע אלוקים היא", ולכן, היה הכרח שהיא תהיה בלתי מוגבלת, ותחול בכל ארץ מצרים, גם במקום מושבם של בני ישראל; שכן, אילו היתה מכת הכינים מוגבלת בשטחה- היו החרטומים טוענים שגם מכה זו היא מעשה אדם.

ולכן רק במכת ערוב- לאחר שהושגו מטרות אלו- ניתן היה להפנות את המכה אל המצרים בלבד, ולהפלות את בני ישראל לטובה.

(ליקוטי שיחות חי"א)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת וארא ב' שבט תשפ"א

כניסת שבת: 16:38

צאת שבת: 17:39