פרשת ויחי תשפ"א

"ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם"

רש"י מפרש- "ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך... וידעתי שיש בלבך עלי- אבל דע לך שעל פי הדיבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה; כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם- יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר: 'קול ברמה נשמע וגו". והקב"ה משיבה: 'יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם"

צריך ביאור: אמנם מובן שכוונת יעקב בדבריו אלה היתה להתנצל בפני יוסף על שלא קבר את רחל במערת המכפלה; אבל מדוע נזקק רש"י לדברי אגדה, ואינו מפרש את דברי יעקב בפשטות- שמאחר שרחל מתה בדרך לא היה באפשרותו להוליכה למערת המכפלה?

והרבי מליובאוויטש מבאר: מכך שיעקב בחר דוקא בהזדמנות זו כדי להתנצל לפני יוסף על קבורת רחל בדרך, ולא עשה זאת קודם לכן- משמע שהתרעומת שבלבו של יוסף התעוררה רק אחר שיעקב השביע אותו להוליכו לארץ כנען ולקוברו שם.

ולכאורה הדבר תמוה: כיצד עלה בדעתו של יעקב שבקשתו מיוסף לטרוח ולקוברו במערת המכפלה תגרום ליוסף לחוש תרעומת על כך שלא טרח לקבור שם את רחל- וכי חשד יעקב ביוסף ברגשות של נקמה, חס ושלום?!

ולכן מפרש רש"י שלא תרעומת היתה כאן (שכן יוסף הבין היטב שלא היתה ליעקב אפשרות לקבור את רחל במערת המכפלה, מאחר שמתה בדרך), אלא "יש בלבך עלי": בלבו של יוסף קינן רגש של צער וכאב על כך שחלקה של רחל אמו נגרע משאר האבות והאמהות; וצער זה התעורר ביתר שאת לאחר שיעקב הורה לו לטרוח ולהוליכו לארץ ישראל כדי לקוברו במערת המכפלה- בקשה שהדגישה את מעלת הקבורה במערה זו.

ולכן מפרש רש"י את דברי יעקב בדרך אחרת- "דע לך שעל פי הדיבור נקברה שם, שתהא לעזרה לבניה": אל ליוסף לחשוב שרחל נקברה בדרך רק מחוסר ברירה, אלא היתה מטרה חיובית- כדי שתהא לעזרה לבניה. בכך אכן הפיג יעקב את צערו של יוסף על כך שלא נקברה במערת המכפלה, שהרי מובן מאליו שרחל עצמה היתה שמחה על האפשרות להיקבר במקום שבו תוכל בעתיד לעזור לבניה בעת צרתם.

(לקו"ש ח"ל ע' 236)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת ויחי

שבת חזק

כניסת שבת: 16:26

צאת שבת: 17:28