"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל... ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"
הרבי מליובאוויטש שואל: מדוע אין הכתוב מסתפק בהזכרת איסור המלאכה בשבת, אלא מקדים לכך "ששת ימים תעשה מלאכה"?
והרבי מבאר בדרך החסידות, שהפסוק "ששת ימים תעשה מלאכה" בא בהמשך לפסוק הקודם- "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל":
אדם עלול לחשוב, שהאחדות בין בני ישראל ("ויקהל") צריכה להתבטא בעיקר ביום שבת- היום שבו עוסקים בעניינים רוחניים, ואין סיבה לפירוד הלבבות; אבל בששת ימי החול, שבהם עוסקים בפרנסה, וקיים חשש להשגת גבול וכדומה- אין צורך להקפיד כל כך על אחדות בין יהודי לחברו.
כדי לשלול טעות זו, נאמר מיד לאחר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"- "ששת ימים תעשה מלאכה": גם בימות החול צריכה לשרור בין בני ישראל אחדות מלאה.
וכשהאחדות חודרת בכל הזמנים ובכל המצבים, בשבת ובחול, בענייני הגוף ובענייני הנשמה- משמשת אחדות זו כהכנה למלאכת המשכן, "ושכנתי בתוכם".
(שיחת ש"פ ויקהל-פקודי תשכ"ד)
שבת שלום
הרב ינאי רונן
בית חב"ד גוש מחי"ה
www.chabadkfarchaim.com
שבת פרשת ויקהל-פקודי
שבת החודש
שבת מברכים חודש ניסן
כניסת שבת: 17:25
צאת שבת:18:24
コメント