פרשת חוקת תשפ"א

"זאת התורה אדם כי ימות באהל"

ידוע הרמז על פסוק זה: "זאת התורה- אדם", כלומר שהכתוב משווה את התורה לאדם.

ניתן לפרש השוואה זו כך:

השם "אדם" מצביע על קצוות מנוגדים במהותו של האדם: מחד גיסא- השם "אדם" רומז לכתוב "אדמה לעליון", כלומר- למקורה האלוקי של הנשמה; ומאידך גיסא- הוא רומז לכך שהאדם נוצר מן האדמה (כדברי המדרש, שאדם הראשון "אני נאה להיקרא 'אדם', שנבראתי מן האדמה"), מהחלק הנחות ביותר שבבריאה.

ועל כך רומז הכתוב "זאת התורה- אדם", שגם בתורה ישנם שני קצוות מנוגדים דומים: במהותה- התורה היא נעלית יותר מכל העולמות, בבחינת "אדמה לעליון"; ויחד עם זאת היא ניתנה דוקא למטה, בעולם הגשמי והנחות מכולם.

(התוועדויות תש"נ ח"ב)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה- כפר חיים

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת חוקת

כניסת שבת: 19:28

צאת שבת: 20:32

פרקי אבות- פרק ה'