פרשת כי תבוא תש"פ

"ארמי אובד אבי וירד מצרימה... ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאתות ובמופתים. ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"

ומפרש רש"י "מזכיר חסדי מקום: 'ארמי אובד אבי'- לבן ביקש לעקור את הכל כשרדף אחר יעקב.. 'וירד מצרימה'- ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים"

והרבי מליובאוויטש מלך המשיח מבאר: מדוע מזכיר מביא הביכורים רק שני חסדים אלו (הצלת יעקב מידי לבן וגאולת בני-ישראל ממצרים), ולא את שאר הניסים והחסדים שעשה הקב"ה עם בני-ישראל - החל מהצלת יעקב ובניו מידי עשו ואנשיו, וכלה בניסים שעשה הקב"ה לבני ישראל במדבר- ירידת המן, בארה של מרים וכו'?

והרבי מבאר:

משמעותה של הבאת הביכורים היא הודאה לקב"ה על הזכות לשבת בארץ ישראל, ולאכול מפרייה ולשבוע מטובה.

וכדי להטעים את גודל חסדו זה של הקב"ה, מקדים מביא הביכורים ומספר שבתקופות קודמות היה המצב הפוך לחלוטין- לא זו בלבד שבני ישראל לא נהנו מפירות מקום מגוריהם, אלא שריחפה בו סכנה על חייהם; תזכורת זו מגבירה את החובה להכיר תודה לקב"ה על כך שחילץ את בני ישראל מאותם מקומות והביאם למקום מבורך שבו יכולים הם לשבת במנוחה וליהנות מפירותיו ("ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש").

וזוהי הסיבה לכך שמביא הביכורים מזכיר רק את שני "חסדי המקום" הללו- ההצלה מידי לבן הארמי והגאולה ממצרים- שכן בשני מקרים אלו מדובר בהצלה ממקום שבו ישבו אבותינו תקופה ממושכת ושחייהם היו בו בסכנה;

זאת בניגוד לשאר הניסים שעשה הקב"ה לישראל- שהתרחשו כולם כאשר בני ישראל לא היו במקום קבוע, אלא בהיותם בדרך או במדבר, ולכן הם אינם מהווים ביטוי להצלה ממקום של סכנה למקום של מנוחה, שההודאה עליה עומדת במרכזה של מצות הביכורים.

(ליקוטי שיחות חי"ד ע' 93)

שבת שלום

כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה הכתובת לכל עניין יהודי

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת כי תבוא

כניסת שבת: 18:37

צאת שבת: 19:35

פרקי אבות: ג-ד