"ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף"
יש לפרש על-פי דברי חז"ל שבשעת מתן-תורה ניתנה לישראל "חרות ממלאך המוות"- חרות שניטלה מהם כשחטאו בחטא העגל; וזהו "ולא יהיה בהם נגף"- שמאחר שעל-ידי החטא נוצרה אפשרות של "נגף", יש צורך בנתינת "כופר נפש" כדי למנוע זאת.
לפי הסבר זה הרבי מליובאוויטש מתרץ את קושיית המפרשים: מדוע מחוייב גם שבט לוי בנתינת מחצית השקל, שהיא כפרה על חטא העגל- והרי שבט לוי לא חטא ולא נזקק לכפרה?
אך לפי האמור הדבר מובן:
אמנם שבט לוי לא נזקקו לכפרה על חטא העגל עצמו, אבל גם הם הושפעו מתוצאתו- ביטול החרות ממלאך המוות, והאפשרות לקיומו של "נגף"; ולכן נזקקו אף הם לנתינת כופר נפש, כדי ש"לא יהיה בהם נגף".
שבת פרה
השבת מוציאים שני ספרי-תורה. בספר הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים למפטיר את פרשת פרה אדומה (בפרשת חוקת, מתחילת הפרשה עד "תטמא עד הערב").
בתלמוד הירושלמי נאמר: "בדין הוא שתקדם פרשת החודש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה. ולמה פרה קודמת? שהיא טהרתן של כל ישראל". לכן קוראים את פרשת פרה לפני פרשת החודש, כדי לבטא את "טהרתן של ישראל".
מבחינה הלכתית, אין טהרת הפרה הכרחית כדי לאפשר את הקרבת קרבן הפסח. הצורך בטהרה הוא רק כאשר הטמאים הם מיעוט מהעם, ואילו כשרובו טמא – רשאי העם להביא קרבן-פסח בטומאה. אבל, כאמור, פרשת פרה מבטאת לא רק צורך מעשי, אלא את "טהרתן של ישראל".
מהפסוק "והייתה לעדת בני-ישראל למשמרת" למדו, שצריך להישאר תמיד אפר-פרה למשמרת. לא רק כדי שיהיה מוכן להזאה על הטמאים, אלא כדי לקיים את הציווי, שתמיד יישאר אפר מוצנע, מוכן ומזומן למי שירצה להיטהר. ובלשון רב סעדיה גאון: "ופרה למשמרת בתדר" (מלשון תדירות).
לכן כתב הרמב"ם: "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצווה זו, עד שחרב הבית בשנייה. ראשונה עשה משה רבנו, שנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית. והעשירית יעשה המלך המשיח, מהרה ייגלה, אמן כן יהי רצון".
דברים אלה של הרמב"ם מלמדים אותנו הלכה למעשה, שיש לחזק כל-כך את ציפייתנו לביאת המשיח, שאף כשעניין המשיח עולה רק בדרך-אגב, הדבר מחייב מיד תפילה לבואו במהרה.
שבת שלום
הרב ינאי רונן
בית חב"ד גוש מחי"ה
www.chabadkfarchaim.com
שבת פרשת כי תשא
שבת פרה
כניסת שבת: 17:20
צאת שבת: 18:19
コメント