פרשת מקץ

ויקראו לפניו אברך

"פרש"י אין אברך אלא לשון ברכיים, שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידיו, כעניין שנאמר: 'ונתון אותו וגו'"

הרבי מליובאוויטש שואל מדברי הכתוב לקמן (בנוגע לאחי יוסף) "וישתחוו לו אפים ארצה" ("נשתטחו לו פניהם, וכן כל השתחוואה פירוש ידים ורגליים הוא") משמע שהנוהג היה להשתחוות בפני יוסף, כמו מלך ממש; מדוע איפוא נאמר כאן "אברך", "לשון ברכיים"- ביטוי שממנו משתמע שהיו כורעים ברך לפניו בלבד, אך לא היו משתחווים לפניו בפישוט ידים ורגליים כמלך?

ויש לומר יוסף אכן לא היה מלך לכל דבר, מאחר שלא התמנה למלך בזכות עצמו, אלא על ידי פרעה. ולכן לא היו משתחווים לפניו כמו מלך ממש, אלא כורעים ברך לפניו בלבד.

אלא שאחי יוסף, שהגיעו מארץ כנען, לא הכירו את ההבחנה בין מלכותו של יוסף למלכותו של פרעה, וכשראו שיוסף מושל בארץ מצרים- העריכו את גדולתו כשווה לזו של פרעה, ולכן השתחוו לו השתחוואה מלאה.

ובפנימיות העיניינים מלכות יוסף היא סמל למלכות שמים, וההתבטלות בפני יוסף כמוה כהתבטלות בפני מלכותו של הקב"ה; התבטלותם של אנשי מצרים בפני יוסף הייתה, איפוא, ביטוי לכך שיוסף הביא אותם לידי עלייה רוחנית והתבטלות בפני הקב"ה.

ובהתאם לכך אנשי מצרים- לא הצליח יוסף להביא לידי התבטלות מוחלטת בפני מלכות שמים, ולכן הם כרעו ברך לפניו בלבד, ולא השתחוו ממש; אבל את אחיו- מצד דרגתם הנעלית- אכן הביא יוסף לידי התבטלות מוחלטת בפני הקב"ה, דבר שהתבטא בכך שהם השתחוו לפניו השתחוואה גמורה, בפישוט ידים ורגליים.

(ליקו"ש ח"ה)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת מקץ

כניסת שבת: 16:18

צאת שבת: 17:20