פרשת צו תשע"ט

בפרשתנו מצווה אותנו התורה: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.

מפרשים חז"ל בתלמוד הירושלמי: ״תמיד - אפילו בשבת; תמיד - אפילו כטומאה״.

 מבאר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח את הדברים בעבודת הבורא:

בתורת החסידות מבואר, שהמזבח רומז ללב האדם. אש התמיד הבוערת על המזבח רומזת, איפוא, להתלהבות האלוקית היוקדת תמיד בלבו של יהודי, לתשוקה הבוערת בו להתקרב אל בוראו.

וביחס לאש זו של להט והתלהבות קודש באה ההוראה ״אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה״, ״תמיד - אפילו בשבת; תמיד - אפילו בטומאה״;

שבת - משמעותה שביתה והתנתקות מענייני החולין, ועיסוק במחשבה ובהתבוננות בעניינים שברוח; במצב כזה עלול אדם לחשוב שאין לו צורך בהתרגשות ובהתלהבות חיצונית. ולכן מלמדת אותו התורה ״תמיד -אפילו בשבת״: גם במצב של ״שבת״, מצב של התעלות והתרוממות לדרגות רוחניות נעלות - צריכה להתקיים גם ההתלהבות החיצונית והגלויה.

טומאה, לעומת זאת, היא ההפך הגמור - מצב רוחני ירוד, מצב של ריחוק מהקדושה האלוקית; במצב זה עלול אדם לחשוב שהוא איבד, חלילה, את הקשר אל הקב״ה, ובוודאי שאינו יכול לחוש התלהבות שבקדושה. וכאן מלמדת אותו התורה ״תמיד — אפילו בטומאה״; גם במצב של טומאה, חלילה, יכול אדם לעורר בקרבו את ״אש התמיד״, את הלהט וההתלהבות שבקדושה, ו״אש תמיד״ זו היא שתרומם אותו בסופו של דבר ממצבו הירוד.

(עפ"י באורי החומש ללקוטי שיחות ח״א ע׳ 217)

שבת שלום

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

שבת פרשת צו

הדלקת נרות שבת: 17:31

צאת השבת: 18:31