פרשת שמיני תשפ"א

"וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם"

"ברכת כהנים: 'יברכך', 'יאר', 'ישא'" (רש"י)

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מקשה:

א) איך ייתכן שאהרון בירך את העם בברכת כהנים- והרי מצות ברכת כהנים מופיעה לראשונה בפרשת נשא, שנאמרה מאוחר יותר?

ב) מדוע צריך רש"י לפרט מהי ברכת כהנים ("'יברכך', 'יאר', 'ישא'")- דבר הידוע אף לתינוקות של בית רבן?

ג) מדוע לא הצטרפו גם בני אהרון לברכה זו, שהיא מצוה המוטלת על כל הכהנים?

והרבי מבאר:

כוונת דברי רש"י אינה לומר שאהרון קיים כאן את מצות ברכת כהנים- שהרי, כאמור, מצוה לו לא נאמרה עדיין בשלב זה; היתה זו ברכה אישית של אהרון עצמו, אלא שהוא בחר לברך את בני ישראל בנוסח זה של ברכת כהנים.

ביאור הדברים:

מטרת עבודתו המיוחדת של אהרון ביום השמיני למילואים היתה להביא לידי כפרה שלמה על חטא העגל, וכתוצאה מכך- להשראת השכינה במשכן; וזו היתה כוונת אהרון בברכתו- שעבודה זו אכן תפעל את פעולתה, תכפר על חטא העגל ותביא להשראת השכינה.

ולכן בחר אהרון דוקא בנוסח ברכת כהנים, שכן הברכה שביקש לברך מתבטאת היטב בשלוש המלים שבהן פותחים פסוקי ברכת כהנים (ושאותן הביא רש"י בפירושו)- "יברכך", "יאר", "ישא":

א) "יברכך"- כהקדמה לברכתו הדגיש אהרון שברכה זו אינה באה ממנו עצמו (שכן, איך יוכל אהרון לברך שיתכפר חטא העגל, בה בשעה שגם הוא עצמו זקוק לכפרה על כך?), אלא היא מהווה בקשה שהקב"ה יברך את בני ישראל;

ב) "יאר"- ברכה שהקב"ה יאיר את פניו לישראל וישרה את שכינתו במשכן;

ג) "ישא"- ברכה שהקב"ה יישא את עוונם של ישראל ויכפר להם על חטא העגל.

(ליקוטי שיחות חכ"ב ע' 39)

שבת שלום וקיץ בריא

הרב ינאי רונן

בית חב"ד גוש מחי"ה

www.chabadkfarchaim.com

פרשת פרשת שמיני

שבת מברכים חודש אייר

כניסת שבת: 18:44

צאת שבת: 19:44