"...קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"

י"ד בכסלו חגיגת הנישואין של הרבי מליובאוויטש והרבנית חיה מושקא.

החתונה התקיימה בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר יוסף-יצחק שניאורסון שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די.

אירוע מקביל ביקטרינוסלב הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

כתובה את הכתובה לא כתבו סמוך לחופה. עדי הכתובה היו החסידים רבי בערל משה שמוטקין מוורשא – מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מענדל קופערשטאק – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. זהו ככל הידוע הכיבוד היחיד שניתן לאישיות אחרת במעמד החופה.

תשורה במהלך סעודת החתונה ציוה הרבי הריי"צ לאחד מתלמידי התמימים, לחלק בשמו, לכל אחד ואחד מהמסובים, תשורה מיוחדת: גיליון מיוחד שנכפל לשלושה חלקים. מצידו האחד של הגיליון נדפס צילום "תמונת הדרת קודש. גוף כתב יד קדשו של הוד כ"ק אאזמו"ר. אדמו"ר אבינו הראשון. רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". ומצידו השני, כלפי חוץ, נדפסו שלושה צילומי קטעים קטנים, האחד – הכתוב בלשון הקודש – אף הוא בגוכי"ק של אדמו"ר הזקן. השנים האחרים נכתבו ברוסית ע"י אדם אחר. לגיליון זה צורף גיליון נוסף שנכפל לשנים: מצד ימין נדפס בגיליון זה צילום מכתבו של הרבי הריי"צ החתום בגוף-כתב-יד-קודשו, בו הוא מודיע כי מכתב זה של אדמו"ר הזקן שראה לכבד בו "את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו, מקרוב ומרחוק.. אשר סגולה יהי' לכל מילי דמיטב, מנפש ועד בשר, בתוככי ידידינו אנ"ש, ד' עליהם יחיו, וכל מחבבי תורה יחיו". בצד השמאלי של הגיליון נדפסה פרשת פתשגן הכתב – אף זאת בצילום כתב-ידו של אותו מזכיר – בו מפרט הרבי את הנסיבות בגללן שלח רבינו הגדול את מכתבו הנ"ל.

מעלת היום על יום נישואיו אמר הרבי: "חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו". (משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד‏‏).