"כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחנך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"
מפרש רש"י- "אמור להם- שיהיו כולם שומעים"
כתבו המפרשים, שכוונת דברי רש"י היא שעל הכהן לומר את הברכה בקול רם, כדי שכל הקהל ישמע את הברכה. וכדברי הספרי כאן: "'כה תברכו את בני ישראל'- שיהיה כל הקהל שומע; או בינו לבין עצמו? תלמוד לומר 'אמור להם'- שיהיה כל הקהל כולו שומע". ובדומה לכך בגמרא: "'כה תברכו'- בקול רם; או אינו אלא בלחש? תלמוד לומר 'אמור להם'- כאדם שאומר לחברו'".
אך לפי הסבר זה יש להקשות:
א) מדוע אין רש"י כותב במפורש את משמעותם המעשית של הדברים- שעל הכהן לומר את הברכה בקול רם, ולא "בלחש" או "בינו לבין עצמו" (כשם שהגמרא והמדרש מצאו לנכון לציין זאת במפורש)?
ב) מדוע נקט רש"י בלשון סתומה "שיהיו כולם שומעים"- מבלי לציין למי הכוונה (בדומה ללשון הספרי "שיהיה כל הקהל שומע")?
ולכן יש לפרש את דברי רש"י אחרת:
בפסוקים אלה ישנו קושי דקדוקי- ברכת הכהנים עצמה מנוסחת בלשון יחד ("יברכך ה' וישמרך"), ואילו הציווי על אמירתה נאמר בלשון רבים ("אמור להם").
כדי לבאר אי- התאמה זו מפרש רש"י "אמור להם- שיהיו כולם שומעים": אמנם הברכה עצמה מנוסחת בלשון יחיד, משום שהיא מופנית לכל אחד ואחד מבני ישראל בפני עצמו; אבל יחד עם זאת על הכהנים לכוון- ועל השומעים לחוש- שברכתו של כל יחיד אינה בנפרד מהכלל, אלא כל יחיד זוכה לברכה כחלק מכלל ישראל ("שיהיו כולם שומעים").
וכלשון התפילה: "ברכנו אבינו כולנו כאחד".
(ליקוטי שיחות חי"ח ע' 77)
שבת שלום
הרב ינאי רונן
בית חב"ד גוש מחי"ה- כפר-חיים
www.chabadkfarchaim.com
שבת פרשת נשא
כניסת שבת: 19:14
צאת שבת: 20:17
פרקי אבות- פרקים א-ב
コメント